פרשת וירא: ברית המילה, חורבן סדום והצדיק שפוסל את דורו

על השיעור

השיעור, בצרפתית, שואל מדוע בפרשה זו ההבטחות שניתנו לאברהם מתממשות בבת אחת. מניטו חוזר לנושא הקודם: הקושי של אברהם נוגע פחות לאמונה שה׳ יקיים את דברו, ויותר להכרה שהדברים מכוונים אליו. אברהם הוא עברי שחי בגלות בבל, ועליו לעבור שינוי זהות ממה שמניטו מכנה יהודי־מסופוטמי לעברי, כפי שקורה לדבריו ליהודים השבים היום לארץ. הייחוד של ישראל הוא האוניברסליות עצמה, דבר שנשמע כסתירה בכל מדע חברה.

הגורם שמזרז את האירועים הוא ברית המילה. לדבריו יש בחיים רגעים שבהם זכות מסוימת פותחת שערי תפילה שנאגרו זמן רב. כאן הוא מוסיף שההתבוללות היא קטגוריה לאומית: אפשר להקפיד מאוד על המצוות ולהיות מתבולל לגמרי, כמו רבים מיהודי גרמניה, ואפשר גם להפך. המדרש מלמד שישראל במצרים לא שינו את שמם, את לשונם ואת לבושם, והמילה היא מן המצוות שהעם קיבל בשמחה ולכן לא נמחתה.

עיקר השיעור הוא חורבן סדום. לפי רש״י לכל מלאך שליחות אחת: אחד מבשר את לידת יצחק, רפאל מרפא את אברהם, וגבריאל הופך את סדום. אם רשעת סדום ידועה מזמן, מדוע דווקא עכשיו? מניטו מסביר שהקב״ה ארך אפיים ונותן לנברא שהות, כי עצם הבריאה חושפת אותו לחטא. הוא מבחין בין הקריאה הנוצרית בחטא אדם הראשון, שלפיה האדם חוטא מטבעו, לקריאה היהודית, שלפיה האדם חופשי ולכן חשוף לחטא. התשובה: כאשר מופיע צדיק בדרגה חדשה, הוא פוסל את מי שנשארו בדרגה הקודמת. אברהם הנימול חותם את השהות של סדום. באותו אופן הוא מסביר את איוב, צדיק של עידן קודם, ואת שורש האנטי־קלריקליות.

בתפילת אברהם על סדום מגלם אברהם את מידת החסד עד קצה, וה׳ מלמד אותו שיש גם דין. ישראל יהיה הצירוף של חסד אברהם ודין יצחק. מניטו חוזר לארבעת המצבים של קבלה ונתינה ומזהיר מנדיבות שאין עמה קבלה. בסוף הוא עוסק בבנות לוט: לדבריו כוונת האחת הייתה להציל את העולם וכוונת השנייה תאווה, ומהן יצאו עמון ומואב, שמחקים את זהות ישראל. אברהם מגן על לוט מרחוק כי מלוט תצא רות, נשמה שחוזרת מן המקום הרחוק ביותר, מודל לכל הגרים ואם מלכות בית דוד.

עיקרי הדברים

• אברהם צריך לעבור מזהות של גולה לזהות עברית כדי לשמוע שההבטחות מכוונות אליו.
• ההתבוללות היא עניין לאומי, ואינה נמדדת בשמירת מצוות בלבד.
• צדיק בדרגה חדשה פוסל את מי שנשארו בדרגה הקודמת, ולכן נחתם גורל סדום.
• האדם חשוף לחטא משום שהוא חופשי, ואין בו טבע של חטא.
• החסד של אברהם זקוק לדין של יצחק, וישראל הוא הצירוף ביניהם.
• לוט נושא בתוכו את נשמת רות, ולכן אברהם מגן עליו.

מקורות שנזכרים בשיעור

• בראשית יז
• בראשית יח, א
• רש״י בראשית יח, ב
• בראשית יח, טז-לג
• בראשית יט, ל-לח
• בראשית כ
• ויקרא רבה לב, ה
• איוב א
• ברכות ז, א