שאלות נפוצות על מניטו

מניטו, הרב יהודא ליאון אשכנזי (1922 עד 1996), היה רב, מחנך והוגה דעות, מן הדמויות המרכזיות בבנייתה מחדש של יהדות צרפת אחרי השואה. הוא עמד בראש בית הספר למנהיגות יהודית באורסיי שליד פריז, עלה לירושלים ב־1968 וייסד בה את בית המדרש „מעיינות״ ואת „מרכז יאיר״. משנתו עוסקת בזהות היהודית והעברית ובמשמעות ההיסטוריה של עם ישראל.

מקורות: he.wikipedia.org, catalogue.bnf.fr, akademimg.akadem.org, etzion.org.il

„מניטו״ הוא הכינוי שקיבל בתנועת הצופים היהודים של צרפת, ומשמעו „הרוח הגדולה״ בשפות האלגונקיניות של ילידי צפון אמריקה. לפי טקסט שפרסם מכון מניטו, חבריו לתנועה הם שהעניקו לו את השם, והוא דבק בו גם בקרב תלמידיו. מכון מניטו מתארך את הכינוי ל־1941, בתקופת פעילותו בצופים באלג׳יריה, ואילו ויקיפדיה העברית קושרת אותו לתקופה שאחרי המלחמה בצרפת.

מקורות: manitou.org.il, akademimg.akadem.org, musaf-shabbat.com, he.wikipedia.org

מניטו נולד באוראן שבאלג׳יריה, אז תחת שלטון צרפת, ב־21 ביוני 1922, כ״ה בסיוון ה׳תרפ״ב, לרב דוד אשכנזי ולרחל לבית טובול. זה התאריך שבספרייה הלאומית של צרפת, בספרייה הלאומית בישראל ובוויקיפדיה העברית. אנציקלופדיית „ישיבה״ מציינת כ״ה בתמוז, המקביל ליולי 1922.

מקורות: catalogue.bnf.fr, nli.org.il, he.wikipedia.org, yeshiva.org.il

מניטו נפטר בירושלים ב־21 באוקטובר 1996, ט׳ בחשוון ה׳תשנ״ז, בגיל 74, לאחר מחלה ממושכת. הוא נקבר בהר המנוחות בירושלים, ויום השנה לפטירתו חל בט׳ בחשוון.

מקורות: he.wikipedia.org, hyomi.org.il, yeshiva.org.il, srugim.co.il

לפי רוב המקורות, ובהם הספרייה הלאומית של צרפת, עלה מניטו עם משפחתו ב־1968, בעקבות מלחמת ששת הימים, והשתקע בירושלים. מבוא שפרסם מכון מניטו מונה את התקופה הירושלמית מ־1967, ובמאמר ב„מקור ראשון״ נכתב 1969. ביקורו הראשון בארץ היה באמצע שנות החמישים, אז פגש את הרב צבי יהודה הכהן קוק.

מקורות: catalogue.bnf.fr, fr.wikipedia.org, manitou.org.il, makorrishon.co.il

בצרפת לימד וניהל את בית הספר למנהיגות יהודית על שם ז׳ילבר בלוך באורסיי, הוביל את המרכז האוניברסיטאי ללימודי יהדות (CUEJ) בשנים 1958 עד 1967 והרצה ברחבי העולם דובר הצרפתית. בישראל ניהל בית ספר של הסוכנות היהודית בנתניה ואת ישיבת „מתיבתא״ בעיר העתיקה, ייסד את „מעיינות״ (1973 עד 1988) ואת „מרכז יאיר״ (1982), ומסר שיעורים לדוברי צרפתית במכון מאיר.

מקורות: en.wikipedia.org, yeshiva.org.il, he.wikipedia.org, makorrishon.co.il

זו כותרת ספר ההוקרה על מניטו שערך מישל קוז׳ינסקי, Un Hébreu d'origine juive, שיצא ב־1998. הצירוף מסכם רעיון מרכזי במשנתו: „יהודי״ הוא בעיניו הזהות שעוצבה בגלות, ו„עברי״ הוא הזהות המקורית של אברהם העברי, שאליה חוזר העם עם שיבתו לארצו. כך הבין גם את דרכו שלו, מיהודי אלג׳ירי בעל תרבות צרפתית אל זהות עברית וישראלית.

מקורות: he.wikipedia.org, fr.wikipedia.org, manitou.org.il, etzion.org.il

כמבוא מסודר אפשר להתחיל ב„שערים למשנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי״ של הרב אוריאל עיטם (קורן, 2021), שההוצאה מציגה כמבוא השיטתי הראשון למשנתו, וסדרת שיעורים של הרב עיטם על משנת מניטו זמינה גם באתר תורת הר עציון. למי שמעדיף את דבריו של מניטו עצמו, „מדרש בסוד ההפכים: זהות מוסרית עברית״ (2009) מכנס בכרך אחד שיעורים שתורגמו מצרפתית, ו„סוד מדרש התולדות״ מביא את שיעוריו על מדרש רבה לספר בראשית.

מקורות: korenpub.com, etzion.org.il, nli.org.il, nli.org.il

בין תלמידיו הבולטים נמנים הרב שלמה אבינר, הרב אורי שרקי, הרב יהושע צוקרמן, הרב ד״ר אליהו רחמים זייני, הרב יוסף אטון, הרב דוד בן־עזרא, פרופ׳ רות רייכלברג, פרופ׳ ג׳ורג׳ מנדלבאום והרב אליקים (פייר) שמשוביץ. בצרפת למדו אצלו בין השאר הנרי אטלן וז׳ורז׳ אנסל. כמה מתלמידיו ערכו ותרגמו את שיעוריו לספרים.

מקורות: he.wikipedia.org, en.wikipedia.org, fr.wikipedia.org, kipa.co.il

אתר מכון מניטו מרכז הקלטות של שיעוריו בעברית, תמלולים וספריית שיעורים מקוונת, ולמכון יש גם ערוץ יוטיוב רשמי. שיעוריו בצרפתית, יותר מאלף שעות, זמינים באתר TouManitou, ובאתר אקדם יש הקלטות וידאו של הרצאות שלו ושל כנסים עליו.

מקורות: manitou.org.il, youtube.com, toumanitou.org, akadem.org

מכון מניטו הוא עמותה שהקימו בני משפחתו ותלמידיו הקרובים של הרב אשכנזי כדי לשמר ולהפיץ את תורתו. המכון מחזיק ארכיון של שיעורים מוקלטים, סרטונים, ספרים ומאמרים, מתמלל ועורך את השיעורים ומוציא לאור ספרים, ובהם „סוד מדרש התולדות״ ו„סוד לשון הקודש״. ארכיון ההקלטות נקרא על שם תלמידו יהודה נקש, שהקליט רבים משיעוריו.

מקורות: manitou.org.il, nli.org.il, nli.org.il

שפת ההוראה והכתיבה העיקרית שלו הייתה צרפתית, ובישראל לימד גם בעברית. רוב מאמריו נכתבו בצרפתית, ובעברית, לפי מאמר בערוץ 7, הותיר שלושה מאמרים בלבד; ספריו העבריים הם ברובם שיעורים מתומללים ומתורגמים שנערכו אחרי פטירתו. ויקיפדיה הצרפתית מתארת ילדות שבה התפלל בעברית, שר בערבית ודיבר צרפתית.

מקורות: wikidata.org, inn.co.il, fr.wikipedia.org, nli.org.il

בית הספר למנהיגות יהודית על שם ז׳ילבר בלוך נפתח באוקטובר 1946 באורסיי שליד פריז, ביוזמת קבוצה בראשות רובר גמזון מתנועת הצופים היהודים, כדי להכשיר מנהיגות חדשה ליהדות צרפת אחרי השואה. מניטו למד במחזור הראשון, לימד בו ומ־1950 עמד בראשו. בית הספר פעל עד אביב 1970.

מקורות: manitou.org.il, asif.co.il, akademimg.akadem.org

את יסודות התורה והקבלה קיבל מאביו, הרב דוד אשכנזי, ומסבו, הרב חיים טובול, ובשנות המלחמה למד קבלה במרקש. בצרפת השפיע עליו במיוחד הפילוסוף יעקב גורדין, שקירב אותו לתורת המהר״ל, והוא שמע שיעורים גם מפי מר שושני. בישראל ראה ברב צבי יהודה הכהן קוק את רבו המרכזי, ולמד גם אצל הרב שלמה בנימין אשלג.

מקורות: he.wikipedia.org, fr.wikipedia.org, manitou.org.il, etzion.org.il

„מעיינות״ הוא בית המדרש שייסד מניטו בירושלים ב־1973 על דגם אורסיי, ואת שמו הציע הרב צבי יהודה קוק על פי פסוק בספר ישעיהו; הוא פעל עד 1988. „מרכז יאיר״, שנוסד ב־1982, הוא מרכז ללימודי יהדות וארץ ישראל שפנה בעיקר לדוברי צרפתית, והיה המקום העיקרי של הוראתו בשנותיו האחרונות.

מקורות: akademimg.akadem.org, makorrishon.co.il, yeshiva.org.il, akademimg.akadem.org

זה השם שניתן לשיטתו בהבנת ההיסטוריה של עם ישראל והאנושות מתוך ספר בראשית ומדרשי חז״ל, כשהזהות עומדת במרכז העיון. הוא תיאר רצף של זהויות מאברהם העברי, דרך הזהות היהודית של הגלות, ועד הזהות הישראלית של ימינו, שבה ראה חזרה אל העבריות. הסדרה „סוד מדרש התולדות״ מבוססת על שיעוריו בתחום זה.

מקורות: musaf-shabbat.com, srugim.co.il, he.wikipedia.org, nli.org.il

כן. ביוני 2019 אישרה ועדת השמות של עיריית ירושלים לקרוא רחוב על שם הרב יהודא ליאון אשכנזי, מניטו, בשכונת חומת שמואל (הר חומה).

מקורות: kipa.co.il