הסיפור שלא נכתב: מה יכול הדור שלנו ללמוד מחנוכה

על השיעור

מניטו לומד מאמר של הרב קוק ב„מאמרי הראי״ה״ על דברי הגמרא במסכת שבת: נר חנוכה מצווה להניחו על פתח הבית מבחוץ, ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו. תחילה הוא שואל מדוע אין לנו ספר על חנוכה, והגמרא דנה בה רק אגב נרות שבת. הוא מזכיר את הספרים החיצוניים, ובהם ספרי המקבים שנכנסו לכתבי הקודש של הנצרות, ואת דברי רבי עקיבא במשנה בסנהדרין על הקורא בספרים החיצוניים, כלומר מי שמתייחס אליהם כאל מקרא.

הוא מביא שתי תשובות. האחת: מלכות החשמונאים, שנטתה לבסוף לצדוקים, לא התקבלה על חכמים. השנייה, בעקבות „פחד יצחק״: היוונים ביקשו לנתק את עם ישראל מהתורה שבעל פה. את התורה שבכתב היו מוכנים לתרגם ולהציב בספריות העולם, בתנאי שתהיה ספר אוניברסלי שאין לישראל חלק בו. ספר כתוב על חנוכה היה נותן להם ניצחון, ולכן חנוכה נשארה בעל פה. ועוד, הסיפור לא נכתב משום שהמלחמה עם יוון טרם הסתיימה.

בהמשך מנתח מניטו את לשון הרב: רוח יוון מתהדרת ביופי חיצוני שתחתיו שוכנת טומאה, כי היא מכניסה את חוקי החומר לנפש האדם, ואילו התורה היא תורת חיים. המדע כשלעצמו הוא גילוי רצון הבורא, והבעיה מתחילה בפילוסופיה, שמחילה את שיטת המדע על הנשמה. לפי רש״י על „שני גויים בבטנך״, אנטונינוס ורבי מראים שהייתה אפשרות של ברית בין שני התחומים. המרד המכבי היה מרד לאומי לשם התורה, וכישלונו נבע מכך שהכוהנים לא מסרו את המלוכה לשבט יהודה.

לבסוף הוא קורא את דימוי הנר: בזמן רגיל מציבים אותו בחוץ, אור לגויים, ובשעת סכנה מכנסים אותו פנימה, אל התרבות הפנימית. לדבריו בגלות נשארו בעיקר סגולות שבט לוי, והדור צריך תרבות עברית שתכלול את סגולות כל השבטים.

עיקרי הדברים

• הגמרא דנה בחנוכה רק אגב נרות שבת, ואין לחג ספר כתוב.
• לפי „פחד יצחק״ היוונים ביקשו לנתק את ישראל מהתורה שבעל פה, ולכן חנוכה נשמרה בעל פה.
• הסיפור לא נכתב גם משום שהמאבק עם רוח יוון עוד לא הסתיים.
• המדע כשלעצמו טהור, והבעיה מתחילה כשהפילוסופיה מחילה את שיטתו על הנשמה.
• הנר שבפתח מבחוץ הוא אור לגויים, והנר שעל השולחן מסמל את התרבות הפנימית בשעת סכנה.
• התחייה הלאומית דורשת תרבות עברית הכוללת את סגולות כל השבטים.

מקורות שנזכרים בשיעור

• שבת כא, ב
• משנה סנהדרין י, א
• סנהדרין ק, ב
• מגילה ט, ב
• בראשית כה, כג
• רש״י בראשית כה, כג
• תהלים כג, ה
• מאמרי הראי״ה
• פחד יצחק