ר' נחמן מברסלב: ליקוטי מוהר"ן על התשובה

על השיעור

לפני השיעור מספר אחד התלמידים שלפני כארבעים וחמש שנה סיים מניטו עם קבוצה לימוד של שמונה שנים בספר „דרך חיים״ למהר״ל, שבעיניו הוא ספרו העיקרי, ופתח עמה בליקוטי מוהר״ן, בתחושה שהגיע זמנה של תורת רבי נחמן. השיעור עוסק בתורה ל״ג ופותח בפסוק „אם תשוב ישראל... אלי תשוב״ ובפסוקי פרשת נצבים: „לא בשמים היא... ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מאד״. מניטו שואל מה פשר הטענה שהתשובה רחוקה, ומציע שזה הרקע לדברי רבי נחמן.

לפי הרמב״ם התשובה היא תכונה טבעית של הצדיק, והחטא הוא עזיבת תורת ה׳ לטובת חיים לפי הטבע. מי ששקוע בטבע, ואף במשא ומתן עם העמים, עלול לומר שאינו יכול לשוב. רבי נחמן משיב: „מלא כל הארץ כבודו״, „לית אתר פנוי מיניה״, וגם בדברים הגשמיים ובכל הלשונות יש חיות אלוקית. מניטו מזכיר שזה עניין מסוכן, ושב„נפש החיים״ מזהיר רבי חיים מוולוז׳ין מהבנה פשטנית שלו, לדעת מניטו כנגד הפנתאיזם. האלוקות שבטבע אמיתית, אבל דרוש בירור של תורה כדי להפריד את הסולת מן הפסולת, ובלעדיו נופלים לטעות כמו השבתאות.

האליליות נולדת מן הצמצום: ככל שהאלוקות מצומצמת יותר, רואים תמונה במקום מקור החיים. התשובה היא קשירת מה שנפל אל שורשו, וכשהדבר בלתי הפיך נדרשת מלחמה. בדיון על „בין תכלת ללבן״ מניטו מסביר שהבירור דורש חכמה מדויקת, ולעתים יש לברוח מן הרע, כמו יעקב מלבן. רבי נחמן מסיים שככל שאדם עולה, הלבושים מתמעטים והוא יכול לאהוב את עצמו עם ה׳, ומניטו רואה בכך רפואת הנפש: מי שאינו אוהב את עצמו מתקשה לשוב.

עיקרי הדברים

• הטענה שהתשובה רחוקה נובעת מתחושת שקיעה בטבע ובעולם החומרי.
• לפי רבי נחמן גם בדברים הגשמיים ובכל הלשונות יש חיות אלוקית, ולכן אין מקום שממנו אי אפשר לשוב.
• הכרה זו מסוכנת בלי תורה, המבררת את הטוב מן הרע.
• האליליות נובעת מצמצום האלוקות בטבע.
• התשובה השלמה מאפשרת לאדם לאהוב את עצמו עם ה׳, וזו גם רפואת הנפש.

מקורות שנזכרים בשיעור

• ליקוטי מוהר״ן לג
• ירמיהו ד, א
• דברים ל, י־יד
• תהלים קיט, א
• תהלים יט, ח
• ישעיהו ו, ג
• תיקוני הזוהר
• נחמיה ט, ו
• ברכות ט, ב
• מנחות לד, ב
• ירושלמי תענית א, א
• שמות כא, יט
• ויקרא יט, יח
• נפש החיים
• דרך חיים למהר״ל