פרשת וישלח: המאבק בשרו של עשו והשם ישראל

על השיעור

השיעור, בצרפתית, עוסק במפגש בין יעקב לעשו. השמות מציינים גם את האנשים שבראשית וגם שתי תרבויות: בפרשנות המסורתית אדום הוא רומי והתרבות המערבית, מול ישראל שבגלות. מניטו מבסס זאת על הכלל „מעשה אבות סימן לבנים״, שהרמב״ן מרבה להשתמש בו. המפגש בנוי בשני שלבים: יעקב שולח שליחים להציע שלום, וכשמתברר שהשלום אינו אפשרי הוא נערך למאבק, ובסופו נקרא שמו ישראל.

שלושה פסוקים מלמדים על השם: „כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל״, מפי שרו של עשו; ההתגלות בפרק לה, שבה ה׳ עצמו קורא לו ישראל; והמזבח „אל אלהי ישראל״ בשכם, שנבנה אחרי שיעקב קנה את חלקת השדה, כמו אברהם במכפלה. קנין בכסף חזק משטר מתנה, ומאחוריו תפיסה שמה שהובטח צריך להיקנות בזכות. מניטו מציג שלושה רכיבים בזהות ישראל: יעקב האב המוליד, משה המורה שנותן את התורה, ודוד המלך שמביא את התורה למלכות; כשהם נפרדים נוצרות דמויות חלקיות. השם יעקב קשור בעקב ובעקמומיות, בדרכים העקלקלות של ההישרדות, והשם ישראל בישרות, וכנבואת ישעיהו העקוב יהיה למישור.

מדוע נאבק יעקב בשרו של עשו? אחרי דור הפלגה לכל אומה יש שר, האופן שבו ההשגחה פונה אליה, ולכן לפעמים עם חלש מנצח עם חזק. לישראל אין שר, וה׳ עצמו מנהיג אותו. לכן יעקב נאבק גם בעשו שלמטה וגם בשרו שלמעלה, כלומר באל האחד כפי שהוא פונה אל האחר. רומי ניצחה את יהודה בשדה הקרב, אך לדברי מניטו במאבק שלמעלה ישראל עומד לנצח: מצרים, יוון ורומי נמצאות היום במוזיאונים. הפגיעה בגיד הנשה רומזת לאבדות בתולדות, לאלה שאבדו לעם בהתבוללות ובהמרת דת.

על „וישלח יעקב מלאכים״ בוחר רש״י בפירוש מלאכים ממש. מניטו מסביר שרש״י, שחי בטרואה בלב העולם הנוצרי, בחר בכך משום שבזמנו המאבק עם עשו הוא בעיקר מאבק בגאון התרבותי של רומי. על „עם לבן גרתי״ מביא רש״י שני פירושים: לא נעשיתי שר וחשוב, ו„גרתי״ בגימטריה תרי״ג, את המצוות שמרתי. מניטו מדגיש את לשון השמירה: בגלות שמרו ישראל את התורה גם כשלא יכלו לקיים את כולה, וזה מאמץ עצום.

עיקרי הדברים

• „מעשה אבות סימן לבנים״ מאפשר לקרוא את המפגש בין יעקב לעשו כמפגש בין ישראל לרומי.
• זהות ישראל צריכה שלושה רכיבים: יעקב, משה ודוד.
• לכל אומה יש שר, ולישראל אין; ה׳ עצמו מנהיג אותו.
• יעקב נאבק בעשו שלמטה ובשרו שלמעלה.
• קנין בכסף מבטא תפיסה שמה שהובטח נקנה בזכות.
• בגלות שמרו ישראל את התורה גם כשלא יכלו לקיים את כולה.

מקורות שנזכרים בשיעור

• בראשית לב, ד-ה
• רש״י בראשית לב, ד
• רש״י בראשית לב, ה
• בראשית לב, כה-לג
• בראשית לב, כט
• בראשית לג, יח-כ
• רש״י בראשית לג, כ
• בראשית לה, י
• ישעיהו מ, ד
• ירמיהו לב, מד
• מלאכי ג, כב
• הרמב״ן