שיעור בקולו של מניטו · בצרפתית
פרשת וישב (שיעור שני): לידת השבטים, יוסף וקיבוץ הגלויות
שיעור שני של מניטו על פרשת וישב: לידת השבטים בגלות, ישראל כמעבדה לאחדות האנושות, ושמו של יוסף כרמז לקיבוץ הגלויות ולכוחו של משיח בן יוסף.
על השיעור
זהו שיעור שני על פרשת וישב, גם הוא בצרפתית. השיעור הראשון עסק בפסוקי הפתיחה, בגלות כשליחות ובמתח בין יוסף ליהודה; כאן חוזר מניטו אל לידת השבטים בבית לבן ואל משמעות שמו של יוסף, כהקדמה לסיפורו. נקודת המוצא היא מגדל בבל: האנושות הייתה אחת ושפתה אחת, אחדות שלא הייתה אחידות, ומאז התפצלה לאומות. לדבריו ריבוי צורות האדם משקף את תכנית הבורא, אבל כל ניסיון של אומה אחת לשחזר את האחדות גלש לאימפריאליזם: המהפכה הצרפתית הולידה את קיסרות נפוליאון, והכנסייה הקתולית ירשה את המבנה הרומי.
ישראל נועד להיות מעבדה לאחדות הזאת. כל שבט הוא ישראל בפני עצמו, והשבטים נולדו בגלות, כשם שהקהילות של היום, אשכנז וספרד, נבדלות זו מזו כפי שגרמנים נבדלים מספרדים. החברה הישראלית היא כור ההיתוך שבו נבחנת האחדות. הוא חוזר גם לנושא העקרות: האם שבה עובר הקו המשיחי מנועה מללדת עד שיכול להיוולד הבן הנכון.
בשמות הבנים הוא מתעכב על ראובן. לפי חז״ל אמרה לאה: ראו מה בין בני לבן חמי, כלומר עשו. עשו בז לבכורה ובכל זאת שנא את יעקב, וראובן, שהבכורה נלקחה ממנו, ניסה להציל את יוסף. בכור שאוהב את אחיו הוא תיקון לחטא קין. יוסף נקרא על שם „אסף אלהים את חרפתי״ ועל שם „יסף ה׳ לי בן אחר״: רחל ראתה שבנה הוא אח שאוהב את אחיו, ולכן ביקשה בן נוסף בלי חשש. מן השורש אסף הוא מגיע לקיבוץ גלויות, ומביא את דברי המדרש שכל מה שאירע ליוסף אירע לציון.
מכאן שני שלבים במשיחיות: משיח בן יוסף, הלאומי, שעניינו קיבוץ הגלויות ושיקום האומה, ומשיח בן דוד, שעניינו שלום ואחדות האנושות. לדבריו המשיחיות הלאומית התעוררה אחרי חורבן ממלכת הצפון, ממלכת יוסף ואפרים, והציונות היא כוחו של משיח בן יוסף. הוא מזכיר את תורת הגר״א בעניין זה, שקובצה בספר „התקופה הגדולה״ של הרב מנחם כשר, ואת סדר מעשי המלך המשיח: חידוש הריבונות, בניין המקדש וקיבוץ הנידחים. יוסף, המשנה למלך מצרים, הוא ישראל שבין העמים, ואחיו אינם מכירים אותו.
עיקרי הדברים
- ריבוי האומות משקף את תכנית הבורא, אך אחדות שנכפית בידי אומה אחת נעשית אימפריאליזם.
- השבטים, כמו הקהילות של היום, נולדו בגלות, וישראל הוא מעבדה לאחדותם.
- בכור שאוהב את אחיו הוא תיקון לחטא קין.
- שמו של יוסף קשור באסיפה ובקיבוץ גלויות.
- משיח בן יוסף, הלאומי, קודם למשיח בן דוד, האוניברסלי.
מקורות שנזכרים בשיעור
- בראשית יא, א-ט
- בראשית כט, לא-לב
- ברכות ז, ב
- בראשית כה, לב
- בראשית ל, כג-כד
- המדרש: כל מה שאירע ליוסף אירע לציון
- הגר״א
- הרב מנחם כשר, התקופה הגדולה