פרשת וישב: „מגורי אביו״, הגלות כשליחות ויוסף מול יהודה

על השיעור

השיעור, בצרפתית, פותח את סיפור יוסף, שנקטע בפרק לח בסיפור יהודה ותמר, ומבקש להבין את העדפת יעקב ליוסף ואת שתי הדרכים להמשך התולדות, של יוסף ושל יהודה. ההקלטה פגומה בחלקים רבים, והסיכום נשען על החלקים הברורים. מניטו מתחיל מן הפסוק „וישב יעקב בארץ מגורי אביו״, שנראה כחוזר על מה שכבר ידוע. השם יעקב מציין כאן את ממד הגלות, והאבות ישבו כגרים בארץ שהובטחה להם. לדבריו הם קיבלו על עצמם לחיות כגרים בארצם כדי לספוג מראש חלק מזמן הגלות שנגזר על זרעם.

הגלות, כפי שנאמרה לאברהם, אינה בהכרח עונש או רדיפה. היא מערכת יחסים של ישראל עם התרבות המובילה של הזמן, ובזמן ההוא מצרים. היא נעשית רדיפה כשהיחסים משתבשים, ואף אז ממלא ישראל את תפקידו באופן מוסתר או מעוות. ארבע מאות השנים נמנות מלידת יצחק, ובמצרים עצמה היו רק מאתיים ועשר שנים. היציאה הוקדמה בגלל שתי סכנות הקשורות זו בזו: מבחוץ רדיפה שאיימה בהשמדה, ומבפנים התבוללות. הוא מתאר שלושה שלבים בגלות: מודעות לגלות, הפיכתה לרעיון רוחני, והתיישבות שמובילה להתבוללות.

על „אלה תולדות יעקב יוסף״ הוא אומר שיעקב רואה את עצמו ביוסף יותר מבשאר בניו, ולכן בתהלים נקרא העם „בני יעקב ויוסף״. בבאר בחרן פונה יעקב לרועים בלשון „אחי״, אחרי שהאחווה עם עשו נכשלה, ומניטו קושר את חרן לחרון האף שהיה בעולם עד אברם. כשנולד יוסף מבין יעקב שזמן הגלות אצל לבן הסתיים, אך עליו לבקש רשות לצאת, כמו שבדורנו נדרש חבר הלאומים לאשר את הצהרת בלפור.

יהודה מייצג את הייחוד הלאומי המוחלט של ישראל, ויוסף את הלאומיות הפונה אל האנושות: הוא מתלבש כמצרי, נעשה משנה למלך ומנסה לשנות את התרבות המצרית מבפנים. שתי הדרכים לגיטימיות, אך כשהן נפרדות הן מתנגשות לאורך ההיסטוריה, עד שימצאו את סדרן הנכון. בדרך הוא מזכיר את הכלל שסנהדרין שחייבה פה אחד פוטרת, ומחיל אותו על ישראל, שהעולם כולו דן אותו לחובה.

עיקרי הדברים

• האבות חיו כגרים בארצם כדי לקצר את הגלות של זרעם.
• הגלות היא יחסים עם התרבות המובילה, והופכת לרדיפה כשהיחסים משתבשים.
• רדיפה מבחוץ והתבוללות מבפנים מאיצות זו את זו.
• יעקב רואה את עצמו ביוסף יותר מבשאר בניו.
• יהודה ויוסף הם שתי דרכים לגיטימיות, ייחוד לאומי ופנייה לאנושות, שצריכות להתאחד.

מקורות שנזכרים בשיעור

• בראשית לז, א-ב
• רש״י בראשית לז, ב
• בראשית לח
• בראשית טו, יג
• בראשית כט, א-ד
• בראשית ל, כה
• רש״י בראשית יא, לב
• תהלים עז, טז
• סנהדרין יז, א